כל השירים שגרמת לי לכתוב
לא יגרמו לי אותך לעזוב
חשבתי רחוק איך את באה קרוב
בימים אפורים וגם ביום טוב

רציתי לשיר לך שתתעוררי
כי לא מאוחר והפעם תורי
לומר לך שאת האחת ויחידה
שבשבילי את לא אבודה

גם אם יצופו בך כל השקרים
גם אם יפסיקו לכתוב לך שירים
אבוא בימים אפורים מלא געגוע
גם אם תטריפי שוב את דעתי
אכעס ואסלח ואשא תפילתי
עם נס התקווה בידי אוסיף לנוע

אין לי כותרת אחרת
כי ארצי עדיין בוערת
רק מילה בעברית, או בערבית, אפילו בשפה אחרת
למה את לא מדברת?!

גם אם יצופו בך כל השקרים
גם אם יפסיקו לכתוב לך שירים
אבוא בימים אפורים מלא געגוע
גם אם תטריפי שוב את דעתי
אכעס ואמחל ואמחה דמעתי
עד קץ התקוה בליבי

צער פוגש מבפנים עצב חשוף יותר מדי
כעס תקוע עמוק, שורף בגרון ,לוחץ בחזה
מה יאפשר לדמעה דרך לנוע
חמלה תגלה את הסוד

רק כשהאור גובר, אז העולם לאיטו מתבהר
פועמת תקווה בצליל שיוצר הלב הפצוע
מה שכואב עובר, גם רוב הפחד פתאום משתחרר
נושבת שמחה בשיר שחוזר דרך הרוח
אל הלב הפתוח

טיפות פוגשות אדמה שלא נראה בה אות חיים
קיץ נטל את ימיו, עכשיו זו קריאה לחיים חדשים
מה יאפשר לצמיחה דרך לנוע
אהבה תרפא את הכל

בינתיים זה מוזר איך הסיפור נשמע מוכר
ואין מסך לבן של אור שיעלים את השחור
בינתיים נתכנס אולי משם יקרה הנס
אם לא שכחנו שבסוף שרידי חיים נוכל לחשוף

עד שיעלה בינינו אור, מתוכנו, קול אחד, לא לבד
עד שאל עצמנו נחזור, קול ליבנו, עוד נשמע, בדממה

בינתיים מפחדים וכל מטוס מרעיד בפנים
מחוג שעון שמתקתק ליום יפה ששוב חומק
בינתיים לנסות להאחז בזיכרונות
לפני החושך הגדול איך עוד רצינו לשנות

עד שיעלה בינינו אור, מתוכנו, קול אחד, לא לבד
מעוצמת הפחד עוד ניצור, את כוחנו, אור גדול, כל יכול

עד שיעלה בינינו אור

היתה לי פעם בת, בת כהדס
כתכלת השמיים צבעי עינייה
לוורדי גינתנו דומים פניה
אוי לי, אוי לי, אוי לי
נפלה הדסה שלי

* נכתב לזכר דודתי הדסה ז"ל שנהרגה במהלך שרותה הצבאי בדצמבר 1972
* המילים נמצאו לאחר מספר שנים מאחורי התמונה שהיתה בארנקו והוטבעו על קברה

תפילה על המים , תפילה על האור
תפילה לשמים, למישהו שישמור
תפילה על הבית, תפילה על אדמה
על חי וצומח, על כל נשמה

תפילה על הגשם, תפילה לענן
על מה שיבוא, על מה שיש כבר כאן
תפילה אל האל בתפילה של הלב
תפילה על הרגע לפני שהוא עוזב

תפילה אל ירח, עולם שמתגלה
בכל נשימה יש תפילה שתעלה
תפילה לגן עדן בתוך הגיהנום
אל יד מושטת באמצע שומקום

תפילה על הקשת, תקווה לשלום
לקרן שמש בתחילתו של יום
תפילה אל האל בתפילה של הלב
תפילה על הרגע לפני שהוא עוזב

תפילה לשקט, תפילה אל האש
על כל מה שרק נבקש
תפילה עם הרוח, תפילה שבלב
תפילה על כל אלה שאני אוהב

כמו נוסע אל הלא נודע
אתה רואה עכשיו את הזריחה
יום חדש מתחיל גם אצלך
הבט בעצמך

לאן אתה עכשיו כה ממהר
כשבחיים שלך כלום לא חסר
אולי הגיע זמן להתעורר
ללב להתחבר

מהו אושר?

אושר הוא כאן, בכל רגע קטן
בכל מה שיש, לא צריך לבקש

לנגן אפילו תו אחד
ולרקוד גם אם אתה לבד
לפתוח דלת שוב אל המילים
לשיר מה שבפנים

רגעים קטנים צצים פתאום
חיבוק חזק מציף אותך בחום
ללכת על החול אל מול הים
לתהות מול העולם

מהו אושר?

עוד נוסע אל הלא נודע…

אין סוף למחשבות רצות בתוך החושך בין קרעי רעיונות
אין סוף לשאלות עפות בתוך החושך בין שברי הזיכרונות
שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק שואבת את הכוח (ולא תיתן מנוח)

אחת: מי אני, מה אני
שתיים: איפה ולאן אני הולך
שלוש: כל זה לא באמת חשוב, כי אני יודע רק איך עם עצמי להסתבך
ארבע: מתי הזמן לפרוש
חמש: בשביל מה לשבור את כל הראש
שש: מה השעה, שאלה שאף פעם את הסערה לא מרגיעה
שבע: מי תמיד רעב
שמונה: מרגיש איך הכאב כמו זאב
בתשע מתנגב לי לחזה ומפרק לי את הלב
לעשר אלף חתיכות
שאין שום דרך לאחות
צרחות!

אין אויר לנשימות, כבד בתוך החושך, בין כבלים של חרדות
בכלא של דמעות, קשה בתוך החושך, בין פחדים ועלבונות
שלא אוכל לבכות, שלא אוכל לצרוח
כשאפגוש את האסון
חונק לי בגרון כשהחושך מנצח

כלום מסתתר בסתם אדם אחד עם דם לא מיוחד
שרק זורק מילים אל האויר ודופק את הראש באיזה שיר
ששוב ממשיך, שוב לא נגמר, נכנס לסרט רע ולא קצר
ואין במה להאחז, שליטה היא רק שקר מענטז
אין בכלל קשר למציאות כי כבר מזמן נקרע החוט
בין העבר, העתיד וההווה, אז שום דבר לא ישתנה,
מה יהיה, רק יותר טירוף אולי עד שיהיה מאוחר מדי
די!
תמשיכו בלעדיי

בלי מחשבות רעות
בלי אמונות תפלות
אין שד מעבר לפינה

בלי נבואות שחורות
אין שום רוחות רעות
יש בך עוד נשימה

השמש היום תזרח
השקט לא יברח
אף אחד לא ימות

האוכל במקרר
הכסף לא יגמר
לא נולדת בטעות

אל תפחד יותר
אין שום דבר בוער
מותר שיהיה גם טוב
לא בגלגול אחר
אתה פה להישאר
מותר לך לאהוב
כל מה שקורה זה בשבילך
רק תאמין לאור שלך

לא בגלגול אחר
עכשיו כאן להשתפר

בין הכעס לשנאה
בין העצב לקנאה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם
בין מלחמה למחלה
בין הפחד לאימה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם

זה הניצוץ שיחבר ביני בינך ובין אחר
אותו חיוך של טוב עוד לא נעלם
וכשיגיע בלי מילה ממש כמו בהתחלה
אותו  חיבוק של חום יעטוף שוב את כולם

בין התמכרות להדחקה
בין השתיקה לצעקה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם
בין הכאב לשיגעון
בין הייאוש לכישלון 
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם

זה הניצוץ שיחבר ביני בינך ובין אחר
אותו חיוך של טוב ייגע שוב בכולם
וכשיגיע בלי מילה ממש כמו בהתחלה
אותו חיבוק של חום עדיין פה קיים

גם אם אין עכשיו בשמיים כוכב
לא מאוחר לצאת למרחב
נאיר את החושך, נדליק נר קטן
כי ביחד כולנו אור איתן

אור, כבר לא פוחד יותר
לתת לך להשתחרר
לכח שבוער בתוך הלב
לקלף את השכבות
לשכוח מהמחשבות
איתך יותר בהיר ולא קודר

כמו שמש של בוקר מתוך חשיכה
כמו אש שלוחשת לך/שדולקת בך

עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן
יוצרים בלי מילים את עולמנו
נותנים לצלילים לצלול דרכנו
כשאתה אור בא, אני עדיין כאן

אור, אתה לא מוותר
נותן לך להישאר
לקסם שעובר בתוך הגוף
מתמסר כל כך חזק
הכל שלם לא מנותק
איתך הכי פשוט להיות חשוף

כמו רוח צוננת על פני המדבר
כמו מים חיים בנהר

ואיך נשמה אחת?
והם בעלי מיליארד פרצופים.
ואיך נשמה אחת?
והם כופים דעותיהם על אחרים.
ואיך נשמה אחת?
הם מקנאים ואף שונאים.
ואיך נשמה אחת?
מפוצלים לקצוות, למרחקים.
ואיך נשמה אחת?
את דבריהם הם מטיחים.
ואיך נשמה אחת?
הם שופטים, מאשימים, מענישים.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ, כִּדְמוּתֵנוּ."
ברא אדם יחיד, נשמה אחת
ניצוצות לה לרוב
ולנו נשאר לאהוב

ואיך נשמה אחת?
ואנחנו זה לזה ערבים.
ואיך נשמה אחת?
ואנחנו זה את זה משקפים
ואיך נשמה אחת?
ואנו שלובים, שזורים, מעורבבים.
ואיך נשמה אחת?
ואנו זה לזה משתוקקים.
ואיך נשמה אחת?
ואנחנו חולמים ומקווים.
ואיך נשמה אחת?

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ…"

אם הבדידות אינה מרפה
אינך רואה כלל את סופה
קח אוויר, הבט אל השמיים
הקשב לקול הציפורים
קרא עיתון, תשמע שירים
פתח אלבום תמונות ישן בינתיים

יושב קפוא מול מסכים
מכור, שבור, קמל בפנים
כל היום קבור בתוך החדר
פקח עיניים מסביבך
יש עולם שלם בך
אל תדאג, הכל יהיה בסדר

תן ללב שלך להיות יותר חופשי
להתחבר שוב אל תוך רגש אנושי
ולהחיות את כל החלומות
הכל יכול בדרך עוד להשתנות

כשהבחוץ לך קורץ
הראש עוד רגע מתפוצץ
על הקירות רק מטפס בבית
פתח שוב דלת אל האור
לעצמך בסוף תחזור
שום דבר כאן לא סגור עדיין