כמו נוסע אל הלא נודע
אתה רואה עכשיו את הזריחה
יום חדש מתחיל גם אצלך
הבט בעצמך

לאן אתה עכשיו כה ממהר
כשבחיים שלך כלום לא חסר
אולי הגיע זמן להתעורר
ללב להתחבר

מהו אושר?

אושר הוא כאן, בכל רגע קטן
בכל מה שיש, לא צריך לבקש

לנגן אפילו תו אחד
ולרקוד גם אם אתה לבד
לפתוח דלת שוב אל המילים
לשיר מה שבפנים

רגעים קטנים צצים פתאום
חיבוק חזק מציף אותך בחום
ללכת על החול אל מול הים
לתהות מול העולם

מהו אושר?

עוד נוסע אל הלא נודע…

עוד שאיפה אחת
עוד נשיפה אחת
אני נושם
ועוד חלום אחד
יחיד ומיוחד 
שמתגשם

עוד מחשבה אחת
עוד רעיון אחד 
שצץ פתאום
אנחנו לא לבד
ביחד כאחד
נמשיך לחלום

מעבר לחומות
יש גשם של תקוות

את השחור נהפוך ללבן
את הלבן נהפוך לשחור
ואז מכל הבלגן שכבר הגיע עד כאן
נוכל שוב לראות את האור

עוד נגיעה אחת
עוד נשיקה אחת
מרגיש קרוב
ועוד חיבוק אחד
שמחמם מיד
עושה לי טוב

ועוד חיוך אחד
שמחכה לו שם
שרק נקטוף
ואם לא נוותר
לכאב גובר
יבוא הסוף

מעבר לדמיון
יש לנו מקום

אני מלקט מילים, מלקט צלילים
מלקט קוים של אור מאנשים
אני מלקט פרחים ואוסף חיוכים
מגלה רגעי שלווה בין רעשים

אני מלקט שברים, מאחד אותם בפנים
השלם זה השלום בין חלקים
ורוקם לי חלום, בין הלילה והיום
כמה זה חשוב/פשוט לנשום גם מבפנים

אני מלקט ריחות, מלקט צבעים
מחבר טיפות של טעם לחיים
אני מלקט דמעות, לומד איך לבכות
ואוסף אותן לים געגועים

בעולם בלי גבולות, יש שאלות
אז אני עוד רוצה לגלות
איך מנגינות נותנות לי תשובות
מעומקו של הלב הן באות

אז אני מלקט
וזה הזמן שלי
לתת

לטוב הלב, לא לכאב, חבר שבא ולא עוזב
לרגש שנוגע ולרגע מתקרב
לפרח שאומר שלום, לשמש שחייכה היום
אני כל כך אתגעגע, כי עכשיו זה בא

לטעם של הנשיקה, לריח של האדמה
לשקט שברוח והעצב בשתיקה
לרוך של החיבוק שלך, לקושי להבין אותך
אני כל כך אתגעגע, עכשיו זה בא

אלי, לילה לילה,
לילה בא אלי

לילד שהשארתי כאן, לנער שתעה בזמן
כוכב שנעלם כשנגמרו לו המילים
מה שעדיין לא קרה, מה שאולי כלל לא היה
אני כבר לא אתגעגע

אלי, לילה לילה,
לילה בא אלי

אור עד אלי
כוח עד אלי
שמחת עד אלי
שלוות עד אלי

משהו בפנים משתנה
רגע נכנס ויוצא
מי מסתכל על עצמי
אני בורח

הספר מונח בידי
השיר שמוצא את ליבי
רגע חולף ופתאום
אני יודע

ואיך שאני מדמיין
איך שר אני מנגן
עולה עכשיו
ודואה

קרא לי, אני נעלם
יוצר בתוכי עוד עולם
מפחיד כאן אבל בדמיון
אני בטוח

ואיך שאני מדמיין
איך שר אני מנגן
עולה עכשיו ועובר שלב
ודואה

התחושה של לא בטוח
מאבד שוב מצב רוח
למה אתה לא מאושר
זה פברואר

הבדידות ללב חודרת
מעט תקוה בחוץ נשארת
ידעתי תמיד שאי אפשר
עם פברואר

מתכסה עלי שלכת
זכרונות עונה אחרת
רק רגע קר מכל זה נותר

זה רק פברואר

בינתיים זה מוזר איך הסיפור נשמע מוכר
ואין מסך לבן של אור שיעלים את השחור
בינתיים נתכנס אולי משם יקרה הנס
אם לא שכחנו שבסוף שרידי חיים נוכל לחשוף

עד שיעלה בינינו אור, מתוכנו, קול אחד, לא לבד
עד שאל עצמנו נחזור, קול ליבנו, עוד נשמע, בדממה

בינתיים מפחדים וכל מטוס מרעיד בפנים
מחוג שעון שמתקתק ליום יפה ששוב חומק
בינתיים לנסות להאחז בזיכרונות
לפני החושך הגדול איך עוד רצינו לשנות

עד שיעלה בינינו אור, מתוכנו, קול אחד, לא לבד
מעוצמת הפחד עוד ניצור, את כוחנו, אור גדול, כל יכול

עד שיעלה בינינו אור

בין הכעס לשנאה
בין העצב לקנאה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם
בין מלחמה למחלה
בין הפחד לאימה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם

זה הניצוץ שיחבר ביני בינך ובין אחר
אותו חיוך של טוב עוד לא נעלם
וכשיגיע בלי מילה ממש כמו בהתחלה
אותו  חיבוק של חום יעטוף שוב את כולם

בין התמכרות להדחקה
בין השתיקה לצעקה
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם
בין הכאב לשיגעון
בין הייאוש לכישלון 
עוד יש סיכוי שאור ישטוף את העולם

זה הניצוץ שיחבר ביני בינך ובין אחר
אותו חיוך של טוב ייגע שוב בכולם
וכשיגיע בלי מילה ממש כמו בהתחלה
אותו חיבוק של חום עדיין פה קיים

גם אם אין עכשיו בשמיים כוכב
לא מאוחר לצאת למרחב
נאיר את החושך, נדליק נר קטן
כי ביחד כולנו אור איתן

אור, כבר לא פוחד יותר
לתת לך להשתחרר
לכח שבוער בתוך הלב
לקלף את השכבות
לשכוח מהמחשבות
איתך יותר בהיר ולא קודר

כמו שמש של בוקר מתוך חשיכה
כמו אש שלוחשת לך/שדולקת בך

עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן
יוצרים בלי מילים את עולמנו
נותנים לצלילים לצלול דרכנו
כשאתה אור בא, אני עדיין כאן

אור, אתה לא מוותר
נותן לך להישאר
לקסם שעובר בתוך הגוף
מתמסר כל כך חזק
הכל שלם לא מנותק
איתך הכי פשוט להיות חשוף

כמו רוח צוננת על פני המדבר
כמו מים חיים בנהר

צער פוגש מבפנים עצב חשוף יותר מדי
כעס תקוע עמוק, שורף בגרון ,לוחץ בחזה
מה יאפשר לדמעה דרך לנוע
חמלה תגלה את הסוד

רק כשהאור גובר, אז העולם לאיטו מתבהר
פועמת תקווה בצליל שיוצר הלב הפצוע
מה שכואב עובר, גם רוב הפחד פתאום משתחרר
נושבת שמחה בשיר שחוזר דרך הרוח
אל הלב הפתוח

טיפות פוגשות אדמה שלא נראה בה אות חיים
קיץ נטל את ימיו, עכשיו זו קריאה לחיים חדשים
מה יאפשר לצמיחה דרך לנוע
אהבה תרפא את הכל

עוד יום, אותו כאב עדיין כאן
עוד יום, איבדנו את תחושת הזמן
והמקום חסר תקווה כמו המדבר
כשנהר הייאוש לא נגמר

עוד יום ושום דבר לא השתנה
עוד יום, כמעט איבדנו אמונה
וזה הזמן לבוא עם כל השאלות
כמה רע עוד יכול להיות?

ואם לא נתעורר, לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר יהיה כבר מאוחר
הבוקר ישתהה, השמש לא תופיע
החושך ישתלט ולא יהיה מחר

היום, עוד יש סיכוי שנתגבר
היום, כי אין לנו מקום אחר
עכשיו הזמן לקום ויחד לשנות
לא נוכל עוד יותר לחכות

היום, נצא כולנו לרחובות
היום, הכוונות יהיו טובות
והחלום שוב יראה כל כך פשוט
עוד אפשר לתקן מציאות

ורק אם ננסה, הטוב עוד ינצח
אם לא נוותר החושך יעלם
הבוקר יעלה, השמש שוב תופיע
מחר עוד יתגלה חלום שהתגשם

אם הבדידות אינה מרפה
אינך רואה כלל את סופה
קח אוויר, הבט אל השמיים
הקשב לקול הציפורים
קרא עיתון, תשמע שירים
פתח אלבום תמונות ישן בינתיים

יושב קפוא מול מסכים
מכור, שבור, קמל בפנים
כל היום קבור בתוך החדר
פקח עיניים מסביבך
יש עולם שלם בך
אל תדאג, הכל יהיה בסדר

תן ללב שלך להיות יותר חופשי
להתחבר שוב אל תוך רגש אנושי
ולהחיות את כל החלומות
הכל יכול בדרך עוד להשתנות

כשהבחוץ לך קורץ
הראש עוד רגע מתפוצץ
על הקירות רק מטפס בבית
פתח שוב דלת אל האור
לעצמך בסוף תחזור
שום דבר כאן לא סגור עדיין