When you feel loved, when you are high
Nothing can hurt you will never cry
This can never stop, I’ll never let it happen

Enough is enough, I can’t even laugh
You’re making me stay while you are away
It’s really a crime, you’re taking your time
Give me a sign

There’s no fucking chance, we’ll not advance
This is the time, to start this romance
One more step before we go to hell or heaven

I will not allow, come here right now
Keep changing your mind, and then you will find
That freedom is mine, but damn you are fine
Give me a sign

הייתי כבוי, הייתי עצוב,
הייתי דבוק אל הקיר כמו זבוב,
חש-לא-מורגש רואה-לא-נראה
מחפש את ה"מה" מבקש את ה"איך"
כי היו שאלות נטולות מענים
והיה געגוע לסבר-פנים
מאירות, למגע לבבי
ולסוד הדיבור עם אדם שמבין

נפגשנו במקרה ומאז

את משנה אותי
איך את בונה אותי
כחומר ביד היוצר
את מקרינה עליי
איך את מגינה עליי
את לי הכל ויותר

כדרכו של עולם המשכתי לבד
למדתי הרבה והחכמתי מעט
ידעתי גם צער, ספקות וכאבים
לצידם נצנצו גם אורות כוכבים
מפעם לפעם עלו מחשבות
על קושיות שנותרו נטולות מתשובות
ולפתע היה מתעורר זיכרון
של עבר בו הכל היה בר-פתרון

נפגשנו במקרה ומאז

איך את שינית אותי
איך את בנית אותי
כחומר ביד היוצר
איך את הקרנת עליי
איך את הגנת עליי
היית לי הכל ויותר

ביום ההוא מכל הימים
את רגעי הרוגע פילחו רעמים
נזעקו שאלות: מדוע? לאן?
וכל התשובות נעלמו ואינן
היכן הפנס שיאיר לי קצה שביל
שייתן לי חיבוק, שיתמוך ויכיל?
מתוך געגועיי נשקפה ידידה
ששלחה מרחוק את מגע ידה

נפגשנו במקרה ומאז

אין לאן לברוח, ואין לאן לצאת
לא יודע שקר ולא את האמת
עזבתי את הבית, הכל נשאר בפנים
חשבתי ששכחתי אותה לעולמים

הרגשתי לא בטוח, ספק רדף ספק
חזרתי עם הרוח, עומד לי ושותק
מאחורי הדלת אין עכשיו דבר
חוץ מעוד מסגרת כשהעיקר נשבר

ואולי את כאן בעקבות הזמן
ואולי את כאן רק תתני סימן
ואולי אני עוד בתוך עצמי
מחכה רק לך ואוהב אותך

חזרתי אל הבית אבל בגוף ראשון
בגוף שלישי כותב לך, סוגר את החשבון
הרגלת אותי לשניים, ביחד לא מספיק
פוקח ת'עיניים בקושי מחזיק

אל תסתכלי בעיניים שלי כמו פעם, לא לראות
אל תחפשי משמעות לחיים, כבר אין טעם
והעיניים שלך בוכות, העיניים שלך עצובות

אין לי דמעות, כבר מזמן איבדתי את הרגש, את המציאות
יש קול שקורא מבפנים ואני לא מקשיב
והוא הולך ומתגבר, מתי כבר אני אשבר

עינייך צועקות לי ללכת ולראות,
אני פוחד לצעוד ,אני פוחד לטעות.
עינייך מפשיטות אותי, תמיד נשאר ערום
אם אני שקוף, אז זה כי אין בי כלום

אל תסתכלי בעיניים שלי כמו פעם, לא לראות
אל תחפשי משמעות לחיים, כבר אין טעם
כי העיניים אומרות הכל, אין יותר מה לשאול

לאן שלא אלך, עינייך
לאן שלא אפנה, עינייך

כבר לילות רבים עברו                  
ולא הגיע שום סימן ממך
געגועים שנערמו
תגידו לי לאן אני הולך
אני רוצה להיות חופשי
אך ליבי כובל אותי

תני לברוח
תני לשמוח
תני לדעת את הכל
תני לבכות
ותני לצחוק קצת
תני לדעת את הכל

עוד חולם שאת איתי
כל חלום כמעט הורג אותי
והירח המלא
בשבילי הוא תמיד חסר
ואפילו בשירים
נוגסים להם געגועים

את כל כך נעלמת מהר
אולי לא חוזרת יותר
אם את מספרת כעת
את כל האמת

בדיוק כשנכנסת אל חיי
כמעט והחלטתי שדי
ואיך האמנתי שאף פעם
זו תשובה למתי

אין לי מקום אחר
ואת נעלמת לי מהר
אין לי מקום אחר
ואת לא רוצה אותי יותר
אין לי מקום אחר
אני שוב מרגיש כמו סתם משורר

המילים שאספתי אבדו
העלים שצימחתי נשרו
איך רגע פורח אביב
ורגע עירום

בשבילי את כמו מים, כמו ים
פשוט בלעדיך לא קיים
אלך אחריך לכל מקום בעולם
לא אכפת לי לאן

יש דברים שאנחנו יודעים
יש דברים שאנחנו רואים
ואני איתך כבר כל החיים
אהבה לא הולכת רחוק
אין בה צער או טיפה של צחוק
אך למרות שבא, לא אתן לה לחמוק

על מה את חושבת
כשאת עוזבת
על מה את חושבת
אם את אוהבת
על מה את חושבת
כשאת הולכת
בטח לא עלי

מקווה שבחוץ יותר טוב
שכמו פעם תוכלי לאהוב
אך המציאות תחכה ברחוב
תעצרי עוד שניה, תחשבי
מקווה שמיד תגלי
גם עם השגרה – עדיף לך אותי

בעיניים יש כוכב, שזורח רק כשמסתכלים עליו
בעיקר אם זו השמש שמדליקה אותו כל יום במבטה

בידים יש תחושה,לחבק ולעטוף אותה באהבה
אך ידו לבדה נשארת, כשידה אוחזת לה ביד אחרת

ובבטן פרפרים, את הפרח שבחוץ לאבד פוחדים
רק שבוע בלעדיו וכבר כה חזקים הגעגועים

בשפתיים יש שתיקה, מחכות להיפתח רק עם נשיקה
כה חתומות הן השפתיים, כי על שפתיה חתומה אהבתה

ובלב יש אבנים, מיום ליום קשה יותר הופכות יהלומים
אולי תיקח כבר יהלום אחד, ותענוד אותו על ליבה

שמעתי אתמול אותך בוכה
איך זה קרה שאת כבר לא שמחה
היית איתו, הוא היה איתך
וגם השקר של אני אוהב אותך

לך זה חלום ולי זה סיוט
לך זה לחיות ולי זה למות
לך זה ורוד ולי זה שחור
שלחי לפחות קרן אחת של אור

שומע היום אותך בוכה
איך זר פרחים לך משיב את השמחה
כל פרח קט מושך אותך
מי קטפה את הפרח שלך?

הכל חזר אל השגרה
יש אותך,יש אותו יש אהבה
אך בתוכי אין שום שמחה
גם מחר אני אשמע אותך בוכה

הכוכב שלך נמצא רחוק בין אלפי הכוכבים
הוא החבר היחיד שיאהב אותך
כמו שבאמת אוהבים
געגוע אל הזמן הנכסף, עת עמד על הבמה
כל הברה היא הקדשה, רק לך מיוחדת במינה
מילתו שווה מצווה

חייו הם עולמך, ריחו לך קדוש
אך לא ידע את שמך, דבר על קיומך

אהבה בלי טעם לא שווה

באיזו מסיבה פרועה הוא משתולל עכשיו
ואיך כל רגע מתמלא במחשבה עליו
כל זכרון שווה זהב

שלחת לו גם מכתב (הוא ייקח אותך),
פתחת את התיבה (למסע ארוך)
ועד לרגע זה, לא קיבלת חצי תשובה
עדיין מחכה, מכתבך בפח האשפה

אהבה בלי טעם, לא שווה מה ששלך
אל תתני לו לקחת אותך

בתוך החלומות (אין לילה בלי חלום)
מושיטה ידך לגעת באלוהים שלך
הלך

הכוכב שלך כבה לפתע עם הזריחה
במחסן הרגשות שלך לא נמצא הערך אהבה

על החלון אני יושבת, את מקום המצאך מחפשת
מסתכלת סביב אם תעבור, רגע שלא יחזור
אנשק את האדמה עליה דרכת
ואם אפגוש אותך ליבי ידפוק בעוצמה
לא אדע מה לומר ואצנח אל העפר

גם את כל הפחד וגם את הקנאה
תמיד מנצחת האהבה
יש לאן ללכת כשהלב מלא
אפילו החושך הופך לחבר

איך אנחנו לא יודעים
לקחת את כל החיים
אנחנו רודפים, אותנו רודפים
ואין לנו שום סיכוי להיות ביחד

כשהלב נוגע אחר כך הוא נופל
במשך שנות חייו הוא מתרגל
היא מול העיניים, היא כל כך יפה
אבל לחיות בשניים, ללא אהבה

איך אנחנו לא יודעים…

החיים לא לוקחים אותי לשום מקום
אני יודע שהצעד עוד תקוע
אם תגלי את כל הפחד,
אם תגלי לי איך ללכת את הדרך
נותר לנו סיכוי אחד להיות ביחד

גם את כל הפחד
וגם את האהבה
אצלי מנצחת הקנאה

את יכולה להרוס, להרוס את הכל
להתחיל לדבר או להמשיך ולסבול
יכולה להרוס, להרוס את הכל

יכולה להביא להרבה שינויים
לאסוף שברים של החיים
יכולה להביא להרבה שינויים

אל החלום האחרון, שלא מוצא את המקום
את המקום האמיתי שבתוכך, שבתוכי
נתתי לך את נשמתי

את יכולה להמציא עוד הרבה תירוצים
לשחק משחקים לפי הכללים
יכולה להמציא עוד הרבה תירוצים

יכולה להגיד, יכולה גם לצעוק,
עלולה להפסיד, אז בחרת בלשתוק