אין סוף למחשבות רצות בתוך החושך בין קרעי רעיונות
אין סוף לשאלות עפות בתוך החושך בין שברי הזיכרונות
שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק שואבת את הכוח (ולא תיתן מנוח)

אחת: מי אני, מה אני
שתיים: איפה ולאן אני הולך
שלוש: כל זה לא באמת חשוב, כי אני יודע רק איך עם עצמי להסתבך
ארבע: מתי הזמן לפרוש
חמש: בשביל מה לשבור את כל הראש
שש: מה השעה, שאלה שאף פעם את הסערה לא מרגיעה
שבע: מי תמיד רעב
שמונה: מרגיש איך הכאב כמו זאב
בתשע מתנגב לי לחזה ומפרק לי את הלב
לעשר אלף חתיכות
שאין שום דרך לאחות
צרחות!

אין אויר לנשימות, כבד בתוך החושך, בין כבלים של חרדות
בכלא של דמעות, קשה בתוך החושך, בין פחדים ועלבונות
שלא אוכל לבכות, שלא אוכל לצרוח
כשאפגוש את האסון
חונק לי בגרון כשהחושך מנצח

כלום מסתתר בסתם אדם אחד עם דם לא מיוחד
שרק זורק מילים אל האויר ודופק את הראש באיזה שיר
ששוב ממשיך, שוב לא נגמר, נכנס לסרט רע ולא קצר
ואין במה להאחז, שליטה היא רק שקר מענטז
אין בכלל קשר למציאות כי כבר מזמן נקרע החוט
בין העבר, העתיד וההווה, אז שום דבר לא ישתנה,
מה יהיה, רק יותר טירוף אולי עד שיהיה מאוחר מדי
די!
תמשיכו בלעדיי

Now it is my turn
Hear them, chanting my name
I see me on a stage
Pretending and playing the game
It’s my time to shine
The lights are on me, and it’s fine
The world is in my hand
That’s where I stand

Film star, film star,
Don’t forget from where you are
Film star, film star
Don’t let yourself, go too far
Unless you wanna be a falling star

Oh no, I really can’t,
I’m truly, terrified of that
How fame and I connect
Going now down in regret
Staying home tonight
Someone please turn off the lights
I can’t be what you think
So let me just dream!

The day has finally come
I’m here now, exactly on time
Still have second thoughts
Believe in me, don’t let me walk
That what makes me strong
This really can’t go so wrong
They laughing at my name
Now time to turn

אתה שואל שאלות יותר מדי מסובכות
אתה חושב מחשבות יותר מדי עמוקות
אתה הופך את החיים להר של לחצים

אתה הולך למקומות יותר מדי רחוקים
אתה חולם חלומות יותר מדי סיוטיים
אתה הופך את החיים לרשת של פחדים

למה, כמה, עוד כמה שאלות תשאל?
למה, כמה, אין תשובות.

אתה כותב ושר שירים יותר מדי עצובים
אתה מתחיל לאבד חברים נורא קרובים
אתה הופך את החיים לבית של משוגעים

למה, כמה, עוד כמה שאלות תשאל?
למה, כמה, אין תשובות בכלל.

למה אתה שואל יותר מדי?
תפסיק עם זה ודי!
איך אתה לא רואה שאתה משגע את עצמך?

אין רגעים של שתיקה בלילות ללא שינה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו בתוך שדה מלחמה או ברעש אדמה
אני רוצה לחזור לשקט

קולות מהבית, משב של הרוח
כבר לא מחפש סיבה
ער כל הלילה, בא לי לצרוח:
תפסיקו ת'מסיבה!

אין רגעים של תקווה בלילות ללא שלווה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו שאגת הסופה דעתי כבר נטרפה
גם היא רוצה לחזור לשקט

והוא לא בא

אתה יוצא לחפש את מה שכבר איבדת בעבר
אתה מוצא את עצמך הולך – חוזר – נשאר לא מחובר
ואולי אתה לא מנסה
קצת מפה, קצת לשם
זה לא יקרה

מה קורה לך עכשיו, תגיד אתה שומע?
משהו בתוכי נשבר, קצת מתגעגע
לאן אני הולך עכשיו, אולי בסוף הערב
כשאחזור יהיה כאן קר
יהיה כבר סוף הדרך

אתה יודע שאין, בכל זאת סתם ממשיך להתעקש
בתוך החדר שבלב, הפרפר מתחיל להתייאש
ואולי זה כבר לא משנה,
בין אסור למותר אתה תועה.

אין טעם לנסות להילחם
בסוף נחזור להתחלה
תמיד הכי בטוח בשורה האחרונה
מעגל קסמים מסובך שכזה
למה בחרת בקסם הזה

גם ככה אני רחוק מדי
גם ככה אני יפה אולי
גם ככה כבר אין לי עוד ברירה
גם ככה אני עצוב נורא

יום אחד כשיהיה מאוחר
תבין מה שהפסדת
אתה תצטער על החיים שבחרת
בלי ריגושים ובלי לקחת סיכונים
פיזית אתה חי, אבל מת מבפנים

אין כבר מה להמשיך עוד
לחפש בתים ורחובות
הוא ברח וזה לא סוד
נעלם ויצא לנדוד

אף אחד לא הכירו
וגם הוא לא הכיר את עצמו
לגלות חיים חדשים
גם אני, גם אתה רוצים לפעמים

אין כבר מה לעשות שהוא ישוב

די מוזר אבל לא טוב
ברחוק היה מן קרוב
בשתיקה נאמרו המילים
חלומות צריך להגשים

גם כשאתה צוחק שם עם כולם
גם כאשר הפחד נעלם
גם כשאתה רגוע מול הים
ואפילו במיטה שלך נרדם

גם כשהשמש זורחת רק לך
גם כשהגשם יורד רק בשבילך
גם כשזורמים בך מי השמחה
ואפילו גם מתחת לשמיכה

העתיד אורב לך
גם מתחת לשמיכה

את יכולה להרוס, להרוס את הכל
להתחיל לדבר או להמשיך ולסבול
יכולה להרוס, להרוס את הכל

יכולה להביא להרבה שינויים
לאסוף שברים של החיים
יכולה להביא להרבה שינויים

אל החלום האחרון, שלא מוצא את המקום
את המקום האמיתי שבתוכך, שבתוכי
נתתי לך את נשמתי

את יכולה להמציא עוד הרבה תירוצים
לשחק משחקים לפי הכללים
יכולה להמציא עוד הרבה תירוצים

יכולה להגיד, יכולה גם לצעוק,
עלולה להפסיד, אז בחרת בלשתוק

אני הפייטר החדש שבא לשכונה
פייטר לא באגרופים, פייטר מהנשמה
זירת הקרב הם החיים, היריבים הם האנשים
כמה שהם חזקים בעיני הם חלשים

ואולי אני שומע
ואולי אני רואה
ואולי אני נוגע ב..
זה בכלל לא משנה לי
אני אמשיך להאבק
כל מכה אותי רק תחזק

לא עברתי מלחמות, אני עובר מלחמה אחת גדולה
לא עשיתי מסעות, כל חיי המסע
האנשים הם נקודות, במקרה הטוב אולי קווים
בודדים הם גם צורות, אבל גם הם מעוותים