אין סוף למחשבות רצות בתוך החושך בין קרעי רעיונות
אין סוף לשאלות עפות בתוך החושך בין שברי הזיכרונות
שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק שואבת את הכוח (ולא תיתן מנוח)

אחת: מי אני, מה אני
שתיים: איפה ולאן אני הולך
שלוש: כל זה לא באמת חשוב, כי אני יודע רק איך עם עצמי להסתבך
ארבע: מתי הזמן לפרוש
חמש: בשביל מה לשבור את כל הראש
שש: מה השעה, שאלה שאף פעם את הסערה לא מרגיעה
שבע: מי תמיד רעב
שמונה: מרגיש איך הכאב כמו זאב
בתשע מתנגב לי לחזה ומפרק לי את הלב
לעשר אלף חתיכות
שאין שום דרך לאחות
צרחות!

אין אויר לנשימות, כבד בתוך החושך, בין כבלים של חרדות
בכלא של דמעות, קשה בתוך החושך, בין פחדים ועלבונות
שלא אוכל לבכות, שלא אוכל לצרוח
כשאפגוש את האסון
חונק לי בגרון כשהחושך מנצח

כלום מסתתר בסתם אדם אחד עם דם לא מיוחד
שרק זורק מילים אל האויר ודופק את הראש באיזה שיר
ששוב ממשיך, שוב לא נגמר, נכנס לסרט רע ולא קצר
ואין במה להאחז, שליטה היא רק שקר מענטז
אין בכלל קשר למציאות כי כבר מזמן נקרע החוט
בין העבר, העתיד וההווה, אז שום דבר לא ישתנה,
מה יהיה, רק יותר טירוף אולי עד שיהיה מאוחר מדי
די!
תמשיכו בלעדיי

לילה טוב לכל הכוכבים שנעלמו
לילה טוב לכל הכאבים שלא ישנו
לילה טוב פנס רחוב, לילה טוב

לילה טוב לשקט שנשבר שם לצדך
לילה טוב לרגע שעזבה גם השלווה
לילה טוב, רק לא לחשוב, לילה טוב

עד שלא נדע שוב קרן אור שתסנוור
לא נוכל מהחלום הרע להתעורר
להתקרב יותר, לא לוותר מהר,
להשתחרר

לילה טוב לילד שנרדם בלי נשיקה
לילה טוב, בבוקר שוב לקום לצד שתיקה
לילה טוב, האור קרוב

רוב הילדים כבר עזבו מזמן, נעלמו אל הדממה
את כל השמחה לקחו איתם, נשאר חלל עמוק בתוך הנשמה
חותמת אדומה על השבילים, מזכירה סתיו שעבר
כתמים שחורים על פני בתים פצועים, אי אפשר לראות דרכם את המחר

אין לאן לחזור, לאן לחזור, לאן כבר

עץ בודד מזכיר איך בחורשה עוד עשינו מסיבה
אינספור עלים שרופים מתעופפים, מכסים שדה חרוך בלי אהבה
שקט מדומה כמו בגינה שגדלים בה רק קוצים
איך אפשר לחזור אל השלוה אחרי שכל הבלונים מתפוצצים?

אין לאן לחזור, לאן לחזור, לאן כבר

ברכות של מנהיגים שמתפכחים, פתאום הלבבות פתוחים
החושך והאור לא מתווכחים, לאט לאט לומדים לחיות כמו אחים
ילדים צוחקים ומחייכים , משחקים עם ההורים
לאן שלא הולכים רואים אותם, שבים אל השדות, חוזרים אל הבתים

יש למה לחזור, למה לחזור, למה כאן

רוב הילדים כבר חזרו לכאן

מכה שמחזירה פחדים
הלב שוב מתפוצץ,
מסרב להאמין
חיים באלימות קשה
שנים לא יעזרו להעלים את התחושה

רק את לא מבינה,
שבויה בסכנה

הכל נוצץ עכשיו בחוץ
בפנים הפתיל בוער,
דקה על סף פיצוץ
להתעורר מהחלום
להימלט אל השפיות,
כל עוד אפשר לנשום

אל תברחי מחר,
יהיה כבר מאוחר

אין לי מה להוסיף לזה

אין רגעים של שתיקה בלילות ללא שינה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו בתוך שדה מלחמה או ברעש אדמה
אני רוצה לחזור לשקט

קולות מהבית, משב של הרוח
כבר לא מחפש סיבה
ער כל הלילה, בא לי לצרוח:
תפסיקו ת'מסיבה!

אין רגעים של תקווה בלילות ללא שלווה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו שאגת הסופה דעתי כבר נטרפה
גם היא רוצה לחזור לשקט

והוא לא בא

The last time I saw you
you didn't see me
The last time until my heart became lonely
You sat there in the square of your friends

When I go you went yesterday
Now I know you knew many days
now your'e sitting there in the square
if I don't belong you don't care
you're going home and forget
how hard for me is depression to get

החלון נראה קרוב, מפתה מתמיד
כל הבית יללות, התסכול מסביב

בני זונות כולנו, למרות שאני לא
אני מרגיש חרא והכל בגללו
אבא עצבני, הילדות סובלות
פחד אלוהים, צעקות וקללות

החיים נגמרים, רוצה שנמות?
שיבוא השטן וייקח ילד חמוד?
מחלה תהרוג אותי ואותו
זה לא מגיע לי, אני מלאך טוב

כל השכנים מביטים
יש שד בבית שמוציא את המיץ
בואו לקניון בלילה
עד מתי תמשיך להריץ?

מהו המניע?
הוא לא רגוע
אין השתפרות
סליחה לא מספיקה
רגשות של זרות (מרות)

לא התכונתי ,למרות שזה נכון
אתה שטן, אתה שועל נבון

לא רוצה

אני רואה אבל בקושי
אני מרגיש חולשה של אופי
אני רוצה להמלט מכאן
אני חושב שזה בדיוק הזמן

אני עצוב אבל לא בגללי
אני חושש שיבוא הסוף שלי
אני שבור מוחי כבר התנפץ
אני מרגיש שהנה בא הקץ

אז אל תגיד לי שאני סתם מדוכא
זה לא אביב, זה לא העולם
זה אתה שעומד שם

אני הולך ולא רוצה לחזור
אני פוחד, שלא אפול לבור
אני קורא בזעקות לאל
הוא לא עונה ואני נופל

תגיד לי, אני חי בגיהנום?
תגיד לי, האם אקפוץ היום?
אל תגיד לי, זה לא רק חלום
אל תגיד לי, כי אני אלך פתאום

והכל משתגע, אני לא יודע
כולם מושפלים, אין שליטה בחיים
וגם אם תבין, וגם אם הבנת,
לא תאמין את מה גידלת

תקשיב לי, גם אם זה נשמע מוגזם
תקשיב לי, כי החור עוד לא נסתם
אל תקשיב לי, אפילו אם אני צועק
אל תקשיב לי, כי מעכשיו אני שותק

והכל משתגע, אני מתפרע
כולם מושפלים, לא שולטים בחיים
וגם אם תודה, וגם אם הודת
לא תאמין מה לעולם הבאת

אתה תמים גמור,
למזוכיזם מכור
לי זה כל כך ברור
כי אני הוא השבור

אתם זונות ולא יכול לראות
את מה שבאמת, אני נחשב למת.
אתם דוחים, את העולם רוצחים
פוגעים בכל דבר ורק אני נשאר.
אני שונא ודיכאון בונה
דבר לא ישנה, את החורבן הזה

אני איש המוזה היחיד בעולם
אף פעם לא סבלתי את כולם
תמיד צחקו ולא הבינו אותי
חשבו שמצבי עוד יביא למותי.
אני מרגיש עליון מכם החומרנים
בלב שלכם רק יצרים הרסניים
לשאוף קצת אויר ולקבל שלוה
אולי תצא לי מנגינה יותר טובה

כשאני שותה בלי טיפת חיים
לשלוותא אותי אתם שולחים
אך המוזה תמיד אצלי בראש
אין יותר ממה לחשוש

אתם זונות, הלא ידעתם זאת
צריכים רק מטרה לשלוח יצר רע
רוחניות כבר לא במציאות
רק פחד וקנאה, גופה בכל פינה

אני איש המוזה היחיד בעולם
הלוואי וכמוני היו כולם
היה משעמם לכם בלי שום סדאם
אבל החור היה נסתם
דפוק בשכל, אומרים לי אתם
מי שמדבר, ראו את עצמכם

כשאני כועס, קצת ממורמר
על כי האדם אכזר
עבר יובל, דם לא עבר
עוד חלל יפול מחר

איש המוזה, תן לי חום
הכנס אותי לתוך חלום
איש המוזה, קח אותי
הוצא מגופי את נשמתי
איש המוזה, אל מקום
שבו הכל יהיה שלום

לחיות עד הסוף המר

שברת ת'גיטרה, שברת את הלב
אתה לא יודע כמה זה כואב
קרעת את הכל, את כל המיתרים
אתה נבל גדול, זה אצלך בפנים

שברת ת'גיטרה, שברת ת'חלום
מזמן היא כבר לא שרה, הרסת את היום
ניפצת גם אדם וזה לא בגללי
בסך הכל שברת את הגיטרה שלי ?!

הגיטרה שלי מרוסקת בצד
שברת אותה, הרסת אותי
הגיטרה שלי מרוסקת בצד
הרסת אותה, שברת אותי

שברת ת'גיטרה, זרקת לרצפה
שכבה היא בדממה, חסרה לה הגפה
גרמת לדמעות וגם למשברים
עשית לי טרור, שוטרים פה חסרים

שברת ת'גיטרה, שברת את נפשי
היכן עכשיו היא גרה, מקום לא מוחשי
ניפצת גם תקווה, וזה לא בגללי
בסך הכל שברת את הגיטרה שלי ?!