לטוב הלב, לא לכאב, חבר שבא ולא עוזב
לרגש שנוגע ולרגע מתקרב
לפרח שאומר שלום, לשמש שחייכה היום
אני כל כך אתגעגע, כי עכשיו זה בא

לטעם של הנשיקה, לריח של האדמה
לשקט שברוח והעצב בשתיקה
לרוך של החיבוק שלך, לקושי להבין אותך
אני כל כך אתגעגע, עכשיו זה בא

אלי, לילה לילה,
לילה בא אלי

לילד שהשארתי כאן, לנער שתעה בזמן
כוכב שנעלם כשנגמרו לו המילים
מה שעדיין לא קרה, מה שאולי כלל לא היה
אני כבר לא אתגעגע

אלי, לילה לילה,
לילה בא אלי

אור עד אלי
כוח עד אלי
שמחת עד אלי
שלוות עד אלי

עם הזמן יבוא הכוח
אין לי שום מושג איך להמשיך
אני שומע ויודע
עדיין לא מבין
כל פעם כשדמעה אחת נוגעת לי בלב
אצלך זה כבר מזמן נהר
שוטף, שוצף, גועש עם הכאב

אין לי זמן
ואין בי כוח
אל תגיד לי לא לברוח
אל תגיד צריך לשכוח
את כל מה שהיה,
לאן שאני הולכת
מסביב יש רק שלכת
(אני נופלת מתרחקת)
אין דרך חדשה

במילים יש נחמה
רק מישהו לא מוכר אותך מבין
והוא שומע ויודע
ולך הוא מאמין
המנגינה כאילו נכתבה רק בשבילך
עכשיו את לא לבד יותר
קשרת את הכאב בגורלך

אין סוף למחשבות רצות בתוך החושך בין קרעי רעיונות
אין סוף לשאלות עפות בתוך החושך בין שברי הזיכרונות
שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק שואבת את הכוח (ולא תיתן מנוח)

אחת: מי אני, מה אני
שתיים: איפה ולאן אני הולך
שלוש: כל זה לא באמת חשוב, כי אני יודע רק איך עם עצמי להסתבך
ארבע: מתי הזמן לפרוש
חמש: בשביל מה לשבור את כל הראש
שש: מה השעה, שאלה שאף פעם את הסערה לא מרגיעה
שבע: מי תמיד רעב
שמונה: מרגיש איך הכאב כמו זאב
בתשע מתנגב לי לחזה ומפרק לי את הלב
לעשר אלף חתיכות
שאין שום דרך לאחות
צרחות!

אין אויר לנשימות, כבד בתוך החושך, בין כבלים של חרדות
בכלא של דמעות, קשה בתוך החושך, בין פחדים ועלבונות
שלא אוכל לבכות, שלא אוכל לצרוח
כשאפגוש את האסון
חונק לי בגרון כשהחושך מנצח

כלום מסתתר בסתם אדם אחד עם דם לא מיוחד
שרק זורק מילים אל האויר ודופק את הראש באיזה שיר
ששוב ממשיך, שוב לא נגמר, נכנס לסרט רע ולא קצר
ואין במה להאחז, שליטה היא רק שקר מענטז
אין בכלל קשר למציאות כי כבר מזמן נקרע החוט
בין העבר, העתיד וההווה, אז שום דבר לא ישתנה,
מה יהיה, רק יותר טירוף אולי עד שיהיה מאוחר מדי
די!
תמשיכו בלעדיי

לילה טוב לכל הכוכבים שנעלמו
לילה טוב לכל הכאבים שלא ישנו
לילה טוב פנס רחוב, לילה טוב

לילה טוב לשקט שנשבר שם לצדך
לילה טוב לרגע שעזבה גם השלווה
לילה טוב, רק לא לחשוב, לילה טוב

עד שלא נדע שוב קרן אור שתסנוור
לא נוכל מהחלום הרע להתעורר
להתקרב יותר, לא לוותר מהר,
להשתחרר

לילה טוב לילד שנרדם בלי נשיקה
לילה טוב, בבוקר שוב לקום לצד שתיקה
לילה טוב, האור קרוב

פרחים זה כשגבר
בא לאישה
מתחנן לאהבה
ומבקש את ליבה.

פרחים.
פרחים זו אמונה
כשהאישה משליכה אותם
בחתונה.
מחלקת את אהבתה.

פרחים.
פרחים זו הגינה
שמטפחת האישה
שנה אחר שנה
בעזרת מגע קסמה
של אמא אדמה.

פרחים זה הזר מהגינה
שקוטפת האם עם ילדתה הקטנה.
זה הצבע שעוטף באותו הרגע
את הנשמה.

פרחים זה מה שהניחה האם
בזעקה
על קבר ילדתה
פרחים שיעטפו לנצח את נשמתה
את הפרח שלה.

פרחים זה אהבה
אמר לי פעם איש חכם.
תיקנה אותו האם:
פרחים?!
זה דם.

יום שישי חדש כבר כאן
מהמטבח עולה
הריח של תבשיל מוכר
זוכר ומתמלא
ורק לך יש מכונית שמחכה בחוץ
נכון שאין לך תוכנית
אבל גם אין לך תירוץ

הולך כל השנים
הדרך ארוכה
לשבור את השתיקה
את כל הרגעים
וכמה אהבה
קברת בליבך

כששלושה נרות דולקים
תפילה פתאום עולה
לא חסרות לך מילים
בתוך האפלה
חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?!

לאהוב
אני רציתי לאהוב
אתם גרמתם לי לשנוא 
ולחשוב שהכל זה לבכות ולסבול

לאהוב
אני רציתי לאהוב
אך לא נותרה לי שום ברירה
כשאת הרע אתם הופכים לטוב
ואת הטוב אתם הופכים לרע

כל כך ניסיתי לאהוב
ואתם כל הזמן בשגעון שלכם

לאהוב
אני רוצה עוד לאהוב
אך את זאת איני יכול
כששנאה זה הדבר שממלא את הכל

לאהוב
אני רוצה רק לאהוב
ולהפסיק כבר להשתטות
להפסיק עם החלומות
להפסיק את השקרים
ולעשות את הכל יותר טוב

לאהוב
רק לאהוב

רוב הילדים כבר עזבו מזמן, נעלמו אל הדממה
את כל השמחה לקחו איתם, נשאר כאב עמוק בתוך הנשמה
חותמת אדומה על השבילים, מזכירה סתיו שעבר
כתמים שחורים על פני בתים פצועים, אי אפשר לראות דרכם את המחר

אין לאן לחזור כבר

עץ בודד מזכיר איך בחורשה עוד עשינו מסיבה
אינספור עלים שרופים מתעופפים, מכסים שדה חרוך בלי אהבה
שקט מדומה כמו בגינה שגדלים בה רק קוצים
איך אפשר לחזור אל השלוה אחרי שכל הבלונים מתפוצצים?

אין לאן לחזור כבר אין לאן

ברכות של מנהיגים שמתפכחים, פתאום הלבבות פתוחים
החושך והאור לא מתווכחים, לאט לאט לומדים לחיות כמו אחים
ילדים צוחקים ומחייכים , משחקים עם ההורים
לאן שלא הולכים רואים אותם, שבים אל השדות, חוזרים אל הבתים

יש למה לחזור כאן יש לאן

רוב הילדים כבר חזרו לכאן

אין רגעים של שתיקה בלילות ללא שינה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו בתוך שדה מלחמה או ברעש אדמה
אני רוצה לחזור לשקט

קולות מהבית, משב של הרוח
כבר לא מחפש סיבה
ער כל הלילה, בא לי לצרוח:
תפסיקו ת'מסיבה!

אין רגעים של תקווה בלילות ללא שלווה
אני רוצה לחזור לשקט
כמו שאגת הסופה דעתי כבר נטרפה
גם היא רוצה לחזור לשקט

והוא לא בא

מכה שמחזירה פחדים
הלב שוב מתפוצץ,
מסרב להאמין
חיים באלימות קשה
שנים לא יעזרו להעלים את התחושה

רק את לא מבינה,
שבויה בסכנה

הכל נוצץ עכשיו בחוץ
בפנים הפתיל בוער,
דקה על סף פיצוץ
להתעורר מהחלום
להימלט אל השפיות,
כל עוד אפשר לנשום

אל תברחי מחר,
יהיה כבר מאוחר

אין לי מה להוסיף לזה

אין טעם לנסות להילחם
בסוף נחזור להתחלה
תמיד הכי בטוח בשורה האחרונה
מעגל קסמים מסובך שכזה
למה בחרת בקסם הזה

גם ככה אני רחוק מדי
גם ככה אני יפה אולי
גם ככה כבר אין לי עוד ברירה
גם ככה אני עצוב נורא

יום אחד כשיהיה מאוחר
תבין מה שהפסדת
אתה תצטער על החיים שבחרת
בלי ריגושים ובלי לקחת סיכונים
פיזית אתה חי, אבל מת מבפנים