מי אתה

שעת בין ערביים,
שעת השקיעה לתוך הזיה
נושאות הרגליים את כל השנה הכבדה
הגעגוע מכניס לנבכי העבר
שאריותיו מסתירים את המחר
צועד ללא שליטה ברחוב שלך
אל הרגש שנשפך לראשונה על המדרכה
המדרכה שלי ושלך

מי אתה, העומד בקצה הרחוב
חושק אבל חושש לראות מקרוב
מי אתה, תגלה לי הדקה
דרך השתיקה תמצא את התשובה

החורף השורר הגיע לפחות אלי
קופאות רגלי,
הזיעה ניגרת מיתר איברי
הגורל לפני

מי אתה, התמונה עוד לא ברורה
ענני ערפל מתגרים במשיכה
מתפזרים בהדרגה ומתוך החשכה
התמונה ברורה, המסך נקרע
זה אתה, אני רואה,
זה אתה, זה אתה שונה
איך הלחץ גובר
אך לאחר שאתה עובר
מתגלה אתה אחר ומתנכר

אף כי עוד רגע ממך חלף והתמוטט
לא ידעתי ולא אדע מי אתה באמת