לילה בא אלי

אחד הדברים היפים לדעתי בשירים זה שכל אחר יכול להבין אותם בצורה אחרת. למרות שכמה חברים חושבים שהשיר נכתב כשיר אהבה, השיר "לילה בא אלי" נכתב כשיר כאב, שיר של זעקה וקריאה להצלה.

בפעם הראשונה ששרתי אותו, מול חברה טובה שבאה לשאול לשלומי, פרצתי בדמעות כמו שלא בכיתי כבר שנים רבות. השיר מתעד את מה שעובר עלי ברוב הימים. מה שרוב האנשים שלא חיים לצידי, לא יודעים, או לא ממש מבינים. כל הזמן, פשוט כל רגע (למעט כמה שעות של הרדמה שעשו לי בבית חולים), אני סובל מכאבים, בלי ממצאים רפואיים משמעותיים, ככה בערך כבר 20 שנים. לפעמים בדרגה מתונה ובערך פעם בשבועיים יש עליה למספר ימים של התקפה, כל פעם באזורים שונים, שכבר הפכו קבועים.

לצערי עם השנים התדירות והעוצמות הולכות ומתחזקות. וככל שהכאבים מתחזקים גם הנפש מתחזקת, לא מפחדת מהם ומתמודדת, עד גבול מסויים שבו היא מותשת ולוקחת פסק זמן מהמאבק. במשך היום היא מוצאת דרכים לבריחה והקלה: מוזיקה,כתיבה, מדיטציה, חברים, יוגה, טבע, חיבוק, עבודה, אהבה ,אבל אז מגיע הלילה ובאמצעו אני מתעורר ובמשך שעות אין לאן ואיך לברוח מהכאבים.

בימים האחרונים שוב בוער בבטן כאילו מישהו שורף אותי מבפנים.
מסתפק בלאחל לעצמי רק לישון הלילה ולא לקום מחר כמו חצי בן אדם.
וגם אם כן, אני לפחות יודע בתוכי שהגעגועים קצרים. מחר בבוקר אוכל להיות שוב מוקף בדברים ואנשים טובים.

כמה אהבת?
[Total: 0   Average: 0/5]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *