אתמול חשתי טעון מדי באנרגיות פנימיות שלא מיטיבות עם גופי. לקחתי הפסקה ופניתי אל הגיטרה והשירים שלי לעזרה. נמשכתי קודם כל לשירים הזועקים לשינוי, לעשייה ,כאות הזדהות עם תחושותיי בימים האחרונים. זה היה "נחמד" אבל לא קרה משהו מיוחד, לא הגיע פורקן או קתרזיס. ואז שרתי שיר שונה, שיר על חיבור לטבע ולנשמה, לכאורה שיר מנותק מהמצב ולהפתעתי, חשתי התרגשות גדולה, מין חיבור חזק לאנרגיית האדמה, למקור שמזין את אנרגיית החיים שבי ומעניק לי את הכוחות להמיר את התחושה לעשייה. נזכרתי כמה חשוב מדי פעם לעצור, לנשום, להתקרקע, להתאפס לפני שממשיכים במסע, כדי שאוכל לתפקד בו בצורה שקולה ובריאה. השיר נבע מתוכי בעקבות השתתפותי במעגלי שירה . קראתי לו "גשר לנשמה"
היכל התרבות קצרין, מרץ 2022
כמה אהבת?