שותף בכתיבת הטקסט: אמיר דנציגר
אני מדמיין, עדיין חולם
באמצע היום עיניים עוצם
כיוון אמיתי, מרגיש את עצמי
חוזר לעבר, הכי מאושר
לימים הרחוקים מתמלא געגועים
לימים הכי יפים, לרגעים הכי פשוטים
משחקים של ילדים ולספור עוד כוכבים
בימים האבודים, מאיתנו הם נעלמים
אז מה אם חלפו כבר כל השנים
אפשר שוב להיות לרגע קטנים
לרוץ אל הים, לחזור אל הזמן
שהיה לנו טוב, רק תגידו לאן
לפתוח חלון לאור הראשון
לשמוע פתאום צלצול פעמון
לפסוע לאט אל רגע אחד
לרצות להשאיר אותו כך לעד
כמה אהבת?