זו הדרך בה הלכתי בלילה בו השתנו חיי
אלו האבנים עליהן דרכתי בלילה בו השתנו חיי
הנה העמוד עליו נשענו בלילה בו השתנו חיי
זו הגדר עליה ישבנו וחיכינו וחיכיתי, שמשהו ישתנה בך
בסוף משהו השתנה בי
זה הצמח שקטפתי בלילה בו השתנו חיי
את כעסת וחטפת לי בלילה בו השתנו חיי
נהרות של עצב געשו בי בלילה בו השתנו חיי
לנמנם אחרי ההלם?
אחרי שמילתך היחידה היתה "ביי"?!
בלילה בו השתנו חיי, עמדה לפני פרשת דרכים של מת או חי
הבחירה היתה בידיי, נפש חולנית צעקה עד כאן, מספיק ודי!
עפה מעלי וצחקה – אתה תחליט אם אחזור ומתי.
אוי אלו העיניים שצמררוני בלילה בו השתנו חיי
לא עלה בידי לחטוף מבט לתוכן בלילה בו השתנו חיי
שוב נתקלתי בהן אך לא בדמותך
המפגש הקצרצר הספיק להקפיץ את הבהלה
הלילה בו השתנו חיי, זכרונותיך מעבירים בי חלחלה
לשוב אליך לא כדאי, אז למה כשאני לבד אתה נטפל אלי
איני רוצה לזכור, אז למה העבר אינו בורח כמו חתול שחור?
אתה זיכרון נצחי, כי איך אוכל לשכוח
לילה שבסופו התחלתי לפרוח