בלי עוד תשובות כבר אין תקווה
בגדתי מרצוני באהבה
לרקוד במחשבות כמו פרפר חופשי
בלי רגש אנושי
רואה מעלי שמיים ריקים
אין ארץ מתחתי שתציב מכשולים
אך גם הרקיע מכתיב לי גבול
מחכה שיגיע עוד מבול
חושקת בבריחה, רוצה לעוף
לרוץ רחוק ולא לחוש
אז תשיר מזמורים שישאירו אותי כאן
שאפסיק לשאול שוב ושוב לאן
השדות הפורחים בשמי קוראים
מבטיחים לי חופש במחיר הנעורים
ואני חופשיה יותר מרוחות
לא רוצה להכלא בין הפריחות
הים המלוח לא הבטיח דבר
אף חשב להיות לי לזר
אויר קסום לעורקי חדר
לנשמתי חילחל בדמי הוא גר
הים והרוח שלחו לי מילים
אלו חיי, חיים חופשיים
כמה אהבת?