עד שיעלה בינינו אור

שלשום התעורר ויכוח בעקבות המצב הבוער, עם חבר מאוד קרוב שדעותינו הפוליטיות תמיד היו נחשבות בעיניי כל אחד מאיתנו מאוד ושנות ורחוקות.
תוך דקות הטונים עלו, כינויי גנאי עלו באוויר והתחושה היתה שעוד שניה חברות של עשרים שנה מתפוצצת בגלל פוליטיקה.
לקחתי נשימה ארוכה, הרגעתי את עצמי ואמרתי לחבר: בוא נדבר, בוא באמת נדבר. תגיד כל מה שיש לך, תפרט . אני מקשיב.
ולא יאומן , אני נותן לו לדבר בניחותא רבע שעה ומה אני מגלה?!!!
ש-90 אחוז מהשקפת העולם והדעות שלנו דומות, משותפות! אותו דבר!!
כל אחד מאיתנו כנראה לקח באופן כמעט אוטומטי, את החלק הקטן והקיצוני ותייג אותו בפרונט כאילו זו כל המהות!
לי כבר לא היה מה להוסיף, חוץ מלהגיד, גם אני חושב המון כמוך, איך לא נתנו הזדמנות לדבר ככה עד היום (תמיד אמרנו: לא מערבים שיחות על פוליטיקה) ואז התחבקנו ומרוב התרגשות כמעט בכיתי.

התובנה שלי:
יש לנו ככל הנראה, הרבה יותר במשותף ממה שאנו מודעים. רק באמת להקשיב ולדבר,
עד שיעלה בינינו אור …