חשבנו שהתרגלנו לעצור את הדמעות
עטפנו את עצמנו, קברנו את הדאגות
ליטפנו את ראשנו, אמרנו לילה טוב
הלילה הסיוט קרה פה אצלנו ברחוב
לאט לאט אותה טיפה
עוברת דרך ארוכה
אל תוך אגם הדמעות
גם מי שבחוץ חזק,
סכר המגן נסדק
עכשיו כבר מותר לבכות
חשבנו שהבנו, ונתנו עוד סיכוי
חיכינו וחיכינו, אז איפה השינוי?
ניערנו את ראשנו, אמרנו בוקר טוב
אבל הבוקר כנראה השלום כבר לא קרוב
כמה אהבת?