כאב

אני לא מדבר. לא משוחח. אני צורח.
דוקר, בוער, משתק, גונב את כל תשומת הלב, מרעיל גם אותו בכאב.
אני לא שקרן, אני עכשיו, אני כאן, אני פה כבר מזמן.
אני עקשן.
מתחיל בקטן, מתפשט ושורט כמו חתול מפלצת שמשאיר סימנים על כל הספה.
עד שהנוח הופך לכורח לקום ולברוח. עד לסוף העולם.
עד סופך המושלם.

כמה אהבת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן