אופטימי

אושר הוא כאן
בכל רגע קטן
בכל מה שיש

עוד שאיפה אחת
עוד נשיפה אחת
אני נושם

בינתיים זה מוזר איך הסיפור נשמע מוכר
ואין מסך לבן של אור שיעלים את השחור

זה הניצוץ שיחבר,
ביני, בינך ובין אחר

עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן

צער פוגש מבפנים
עצב חשוף יותר מדי

ואם לא נתעורר,
לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר,
יהיה כבר מאוחר

לגן עדן בתוך הגיהנום
אל יד מושטת באמצע שומקום

עם מה שיש לי, אני הולך.
את מה שאין בי, אני חותך
לא בא בכוח לא בא בגלל
אני בחרתי פשוט זה קל.

אני מלקט פרחים ואוסף חיוכים
מגלה רגעי שלווה בין רעשים

בלי מחשבות רעות
בלי אמונות תפלות
אין שד מעבר לפינה

כל כך הרבה דברים לרשום
היד פתאום רועדת,
עומדת במקום

גשם, שמש, רוח, רגש
גשר לאדמה
גשר לנשמה

עוצמת עיניים
פורשת כנפיים
רוקמת עוד שיר נסתר

אחדות, ניצחון , תקווה,
מילים יפות של גאווה
מתוך הלב נמצא את האהבה

החוזק בך קיים
לכי בדרך שלך
את יכולה לכבוש כל פסגה

עם מתנת האור
הביתה לחזור
תודה על כל ברכה
כעת זמן מנוחה

זמן להתחיל את היום
זמן להפסיק ולחלום
זמן להחזיר את התום

יָדָיו עַל הַקְּלִידִים
וְהוּא נִשָּׂא לוֹ בַּצְלִילִים
יָמִים, שָׁנִים, נִשָּׂא לְעוֹלָמִים.       

הללויה לאדמה,
הללויה לנשמה
הללויה למילים, למנגינה

מנסה מחדש להשלים לי עולם
שלא מתפרק מיד כשנוגעים

אי אפשר מראש לתכנן
מה יקרה בדיוק בינינו
העתיד אינו צפוי,
מלא בהפתעות לשנינו

בא לי לכתוב שיר שמח,
שיר פשוט תמים בלי משמעות
שסוחט איזה חיוך

כמו אדם וכמו חווה
מחזיקה אותם האהבה

אתה זיכרון נצחי,
כי איך אוכל לשכוח
לילה שבסופו התחלתי לפרוח

אין לה אהבה,
אז איך היא שיכורה
מריח אדמה

בלי עוד תשובות כבר אין תקווה
בגדתי מרצוני באהבה
לרקוד במחשבות כמו פרפר חופשי
בלי רגש אנושי

לשרוף את רוב הזכרונות הכואבים
להדליק שוב את הנר לכמה אוהבים

אני חושב עליך קטנטונת
איך נולדת וכבר את יפה
החיוך שלך גורם אצלי לרגש
שנקרא בליבי אהבה

גל מתנפץ לו על הסלע
והוא מביא איתו הרבה דגים
הרבה צדפים, הרבה תקווה

קוטפים אותך פרח
ואת רק מצמיחה
שדה שלם של אהבה

למרות שהיא כמו סם ממכרת
את שמה לעולם אינה אומרת

דבר אחד השארתי מעצמי
איך הייתי כאן
ולא הייתי אני

ואז עוד גל מגיע
מפליא כל פעם מחדש
שוטף אותי לרגע
ומותיר אותי נקי

מחייה את השממה
בתוך הנשמה
של אמא אדמה

יד קטנה,
אבל יש בה נשמה
אין בה כוח,
אבל יש בה אהבה

תדע, אף פעם לא מאוחר,
אפשר עוד להשתנות
זה יקח הרבה זמן,אבל בסוף,
תהיה מה שרצית להיות

משהו בפנים משתנה
רגע נכנס ויוצא
מי מסתכל על עצמי
אני בורח

אל הרוח, אל הים
אל הקסם בעולם
אל השקט, האמת
התחושה שיש לאן לצאת

חיכיתי הרבה זמן,
הזמן לא מחכה לי
חייב לרוץ קדימה,
ללכת עד הסוף

תרחיק את הפחדים
שבגופך שולטים
כל כך הרבה ימים

אם הדלת לא נפתחת,
אין הרבה דברים לראות
אם אנחנו לא ביחד,
איך נוכל עוד לגלות

כמו ציפור שתעתה
חוזרת אל הקן
תמצאי גם בתוכך
את הכוח לתקן

וכשהעט מתחיל לכתוב,
והראש מפסיק לחשוב
אז שיר קטן מדף לבן זורם ולא בורח

שגורם לי עכשיו
להרגיש כמעט כמו בשמים
ובחלום נעבור כל היום
מעל העולם עם כנפיים