גרסא אקוסטית

לפעמים כשאדם מתאהב,
לפעמים נשבר לו הלב
ותמיד בלי כל הרגשה,
הוא מוצא אהבה חדשה

כשהרוח לא נושבת
קרן אור קטנה
יוצאת לעולמה

אין לאן לברוח,
ואין לאן לצאת
לא יודע שקר
ולא את האמת

געגוע אל הזמן הנכסף,
עת עמד על הבמה
כל הברה היא הקדשה,
רק לך מיוחדת במינה

כמו הפרחים גם חבריי נובלים
עם תחילת הקיץ הכל נגמר
לבד היום לבד מחר

פוחד אפילו לנסות
מתגעגע לתקופות הטובות

שעת בין ערביים,
שעת השקיעה
לתוך הזיה

רק ביום האחרון כשכל חלק
יצא מהתמונה לדרכו
הבנתי שכל זה נשאר חלק ממני

אפילו יש לה שתי עיניים,
אופליה רגילה כל כך

אתה זיכרון נצחי,
כי איך אוכל לשכוח
לילה שבסופו התחלתי לפרוח

בא לי לכתוב שיר שמח,
שיר פשוט תמים בלי משמעות
שסוחט איזה חיוך

אולי הגורל עוד לא נחרץ
זה מסוכן, אני דואג
רק עוד קצת, שלא ניפרד

לומר לך כמה אני אוהב אותך
אבל את רק עפה רחוק כל כך

הזמן כמו כיף, נגמר מהר
עוד שניה לא נהיה יותר

רוצה אמון, רוצה שלוה,
מכל כיוון תהיה שווה

נתתם לי הרבה תקווה
נתתם לי הרבה אהבה,
ועכשיו אני מקבל מכה

לאן שלא אלך, עינייך
לאן שלא אפנה, עינייך

איך אתמול במסיבה
הפכת אותי ללהבה
לבבות רבים חיממת,
רק ליבי נשרף מאהבה

את שלושת המילים
אז יכולנו עכשיו להיות מאושרים

גם אם תקרא לי
וגם אם תשיר לי
לא אשוב
כי אתה כבר לא חשוב

בין אהבה לשנאה
הם תמיד מפסידים
בין הרוח לחומר
הם תמיד נקרעים

אם תבוא אהבה שתבוא בעצמה
בינתיים שנינו יחד נהנה מהשקיעה

אין לה אהבה,
אז איך היא שיכורה
מריח אדמה

לטבוע בים של פרחים וצבעים
לחיות את היום בין דמיונות ושירים

אין מיצוי ,חסר מגע שייתן לי גיבוי
אולי יוביל לשינוי יסיר את העינוי

בלי עוד תשובות כבר אין תקווה
בגדתי מרצוני באהבה
לרקוד במחשבות כמו פרפר חופשי
בלי רגש אנושי

הסוף פה ידוע מראש, אלוהים
הוא בפנים

גם את כל הפחד
וגם את האהבה
אצלי מנצחת הקנאה

יש עוד שירים שרציתי לכתוב
אולי תמצאי שיר אחד ברחוב
השיר הוא ליבי והשיר הוא רטוב

יש סיכוי ויש שינוי,
שר זמר כבר אלף פעם
אז תסביר לי איך השיר,
נשמע אותו דבר כל פעם

זה לא אותו ים
זו לא אותה שמש
זה לא אותו זמן

כל פרח קט מושך אותך
מי קטפה את הפרח שלך?

בשעות קשות נותן את נשמתו
בתפילה קטנה מנציח את דרכו
אבל בסוף כשגם תגיע שעתו
מי יתפלל בשבילו?

כמו אדם וכמו חווה
מחזיקה אותם האהבה

לשרוף את רוב הזכרונות הכואבים
להדליק שוב את הנר לכמה אוהבים

אני חושב עליך קטנטונת
איך נולדת וכבר את יפה
החיוך שלך גורם אצלי לרגש
שנקרא בליבי אהבה

טיפות זיוף נוטפות מכל פינה
גשם של צביעות ניתך עם כל מילה
מבול של אדישות מציף את הסביבה

אולי אם אמצא לי מקום
רוצה להפסיק לחלום
אני קורא לך לבוא לשם

יותר מכל, כואב לי משהו אחר
אבל על הכאב הזה
אפילו כאן אני פוחד לדבר

הם באו באמצע הרחוב,
רחוב שלא נגמר
כאן אתה כבר לא נשאר

אם את פה, אם את שם
רק תתני לי עוד סימן

שלא נתתי לך את הכוח
כשקראת לי לבוא
היית שלי וגם היית שלו

והבוקר אני קם,
רואה לי את הים
ושר רק לעצמי מול השמש

מה יביא איתך הלילה?
בטח לא יביא פתרון

בעיניים יש כוכב,
שזורח רק כשמסתכלים עליו
בעיקר אם זו השמש
שמדליקה אותו כל יום במבטה

שנלחם בכל הכוח
ועכשיו הוא נובל
על כל ישראל

יש הכל אבל חסר,
המעט שהוא הרבה

זה רק me and you
ששרים ת'בודי-בו

לא יודע מי אני
ואיפה תמצאי אותי
בטח לא עם הרגלים על הקרקע

גל מתנפץ לו על הסלע
והוא מביא איתו הרבה דגים
הרבה צדפים, הרבה תקווה

אתה שואל את עצמך איפה אלוהים
האם יש בכלל טעם לחיים

זה לא משחק
בפעם אחת, ברגע,
הפה לא יצחק

זה בכלל לא משנה לי
אני אמשיך להאבק
כל מכה אותי רק תחזק

אז תקשיב לציפורים,
תנגן כמה צלילים
יש עולם שצריך להבין

קוטפים אותך פרח
ואת רק מצמיחה
שדה שלם של אהבה

כשתועים, אמצא אותך
כשבוכים, חיוך שלך

ילדים עפים
ילדים לא פוחדים

בואי, הוא קורא בקול
לך, היא רוצה ליפול
אוי איזה אסון גדול
כן, הם נועדו לסבול

עומד כאב
חוסם את הדרך
אל הלב

איך מילה אחת מפרידה
בין אהבה לשנאה

אני נשאר אותו דבר
זו את שבוחרת לשנות

לא אכפת לי מהעולם בחוץ
גיליתי עולם שלם בפנים
שם יש שמש אמיתית
שם אין כלל עננים

אולי נוציא מהארון
כל רגש שהלך לישון
ולא הפך לזיכרון

אין זמן לאהוב
אין זמן גם לכתוב

למרות שהיא כמו סם ממכרת
את שמה לעולם אינה אומרת