ביקורתי

ואם לא נתעורר,
לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר,
יהיה כבר מאוחר

זמן להתחיל את היום
זמן להפסיק ולחלום
זמן להחזיר את התום

חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?

אתה שואל שאלות יותר מדי מסובכות
אתה חושב מחשבות יותר מדי עמוקות
אתה הופך את החיים להר של לחצים

בשביל מודעה בעיתון
בשביל תמונת הניצחון

כשאבא גדול, להחזיק לא יכול
את כל המשפחה
אמא קטנה, האם את מוכרחה?

אתה קיים ולא קיים
אתה הולך ונעלם
עדיף מסתם לשבת מול הים

הכסף לא מושך אותי
נייר לא ישלוט לי בחיי
אני תמים יותר מדי

יש סיכוי ויש שינוי,
שר זמר כבר אלף פעם
אז תסביר לי איך השיר,
נשמע אותו דבר כל פעם

הזמן לא נגע בגיל שירייך
אבל בי הוא נגע
והותיר צריבה עמוקה

קצת מפה, קצת לשם
זה לא יקרה

אין טעם לנסות להילחם
בסוף נחזור להתחלה
תמיד הכי בטוח בשורה האחרונה

אני נשאר אותו דבר
זו את שבוחרת לשנות

איך מילה אחת מפרידה
בין אהבה לשנאה

ליטפנו את ראשנו,
אמרנו לילה טוב
הלילה הסיוט קרה
פה אצלנו ברחוב

אז תקשיב לציפורים,
תנגן כמה צלילים
יש עולם שצריך להבין

אם תבוא אהבה שתבוא בעצמה
בינתיים שנינו יחד נהנה מהשקיעה

אי אפשר להרוג מכונה
ממילא היא כבר מתה מבפנים
מאוחר מדי לצרוח

געגוע אל הזמן הנכסף,
עת עמד על הבמה
כל הברה היא הקדשה,
רק לך מיוחדת במינה

תדע, אף פעם לא מאוחר,
אפשר עוד להשתנות
זה יקח הרבה זמן,אבל בסוף,
תהיה מה שרצית להיות

יכולה להגיד, יכולה גם לצעוק,
עלולה להפסיד, אז בחרת בלשתוק

מריבות על הקטנות,
קל מדי, אז רוצים להקשות

יותר מכל, כואב לי משהו אחר
אבל על הכאב הזה
אפילו כאן אני פוחד לדבר

הרצח כבר שיגרה
חלק מהחיים
איך עם קדוש
הופך לעם של פושעים

ילדים עפים
ילדים לא פוחדים

אפילו יש לה שתי עיניים,
אופליה רגילה כל כך

שנלחם בכל הכוח
ועכשיו הוא נובל
על כל ישראל

לילה, אחת ארבעים וחמש
פותחת את ארנק העור
וסופרת את ה- cash