מאחורי השירים

לפרוק רגשות דרך אסוציאציה של צבע. פחות שירים ומילים מורכבות.
המגע של היד עם הצבע כמראה של הרגש

כל אחד מאיתנו כנראה לקח באופן כמעט אוטומטי, את החלק הקטן והקיצוני ותייג אותו בפרונט כאילו זו כל המהות.

לפני כמה חודשים, קיבלתי דרך האתר פנייה, מבחור בשם יוסף, שכתב לי שהוא מאוד התחבר לשירים שלי והשאיר טלפון שלו ליצירת קשר.

מוזיקה אהובה בשבילי את תרופה, לנפש, לגוף, לנשמה, רק בלי תופעות לוואי שליליות.

כי קושי כגון משבר או מחלה, הוא גם הזדמנות ללמוד משהו חדש, להתפתח ולהתעצם.

לכל אחד מאיתנו יש זכות לשנות
ולבחור באור!

משואה לעצמי
להשיא ולהרגיש בשיא שמחתי

כל אחד מדהים בעיניי באותה המידה. מתחת לכל המחשבות, הגוף הפיזי, הכאבים, הרגשות, מציתה אותנו אותה אנרגיית חיים.

השיר "שחור ולבן" נכתב בתקופה שעוד לא היה פייסבוק ושלחתי דיסקים עם שירים לאמנים וחברות תקליטים.

כששואלים אותי "איך אתה מרגיש היום?" אני לרוב עונה "תלוי באיזה איבר…"

הדרך הטובה להתמודד עם החושך
היא לבחור להגביר עוד ועוד את האור

דרך חדשה. לבד. פשוט. איש וגיטרה.
בלי רעש מבחוץ. שקט יותר גם מבפנים.

למרות שכמה חברים חושבים שהשיר נכתב כשיר אהבה, השיר "לילה בא אלי" נכתב כשיר כאב, שיר של זעקה וקריאה להצלה.

נכתב בהשראת סבי זכרונו לברכה,
שמדי יום שישי במשך עשרות שנים,
היה נוסע לבית הקברות ומתאבל על בתו.

אתמול חשתי טעון מדי באנרגיות פנימיות שלא מיטיבות עם גופי. לקחתי הפסקה ופניתי אל הגיטרה והשירים שלי לעזרה

השיר "האור שלנו" נכתב לפני לא מעט שנים, תקופה בה הייתי פעיל באתר "במה חדשה

יש בי אש – הברק מדליק אותה
יש בי צעקה – הרעם משחרר אותה

לוקח אחריות על החושך שבי
משלים עם זה שתמיד יהיה חלק ממני
ומתוך מודעות ואהבה גם כלפיו
אני בוחר באור.