שירים מולחנים

זה הניצוץ שיחבר,
ביני, בינך ובין אחר

לטוב הלב, לא לכאב,
חבר שבא ולא עוזב
לרגש שנוגע ולרגע מתקרב

אושר הוא כאן
בכל רגע קטן
בכל מה שיש

ואם לא נתעורר,
לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר,
יהיה כבר מאוחר

עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן

זמן להתחיל את היום
זמן להפסיק ולחלום
זמן להחזיר את התום

אני מלקט פרחים ואוסף חיוכים
מגלה רגעי שלווה בין רעשים

אבי שבשמיים
שלח ידיים
לאבי שבאדמה

אל תגלי לי את כל הדברים
שאת עוד מחפשת
יש לפעמים רגשות שכדאי להסתיר

משהו בפנים משתנה
רגע נכנס ויוצא
מי מסתכל על עצמי
אני בורח

עם הזמן יבוא הכוח
אין לי שום מושג איך להמשיך
אני שומע ויודע
עדיין לא מבין

בלי מחשבות רעות
בלי אמונות תפלות
אין שד מעבר לפינה

גם אם תטריפי שוב את דעתי
אכעס ואסלח ואשא תפילתי
עם נס התקווה בידי אוסיף לנוע

עוד שאיפה אחת
עוד נשיפה אחת
אני נושם

מתכסה עלי שלכת
זכרונות עונה אחרת
רק רגע קר מכל זה נשאר

אל גן עדן בתוך הגיהנום
אל יד מושטת באמצע שומקום

אז מה אם חלפו כבר כל השנים
אפשר שוב להיות לרגע קטנים

שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק
שואבת את הכוח

פקח עיניים מסביבך
יש עולם שלם בך
אל תדאג הכל יהיה בסדר

בינתיים זה מוזר איך הסיפור נשמע מוכר
ואין מסך לבן של אור שיעלים את השחור

כל כך הרבה דברים לרשום
היד פתאום רועדת,
עומדת במקום

החוזק בך קיים
לכי בדרך שלך
את יכולה לכבוש כל פסגה

עד שלא נדע שוב קרן אור שתסנוור
לא נוכל מהחלום הרע להתעורר

צער פוגש מבפנים
עצב חשוף יותר מדי

אבל עוד רגע יפרחו כלניות
בכל פינה יתחדשו המנגינות

פרחים זה אהבה
אמר לי פעם איש חכם.
תיקנה אותו האם:
פרחים?! זה דם.

כמו ציפור שתעתה
חוזרת אל הקן
תמצאי גם בתוכך
את הכוח לתקן

היתה לי פעם בת, בת כהדס
כתכלת השמיים צבעי עינייה
לוורדי גינתנו דומים פניה

עוצמת עיניים
פורשת כנפיים
רוקמת עוד שיר נסתר

שומעת אותו משתלט על עצמי
וקורא לעצור, להקשיב אל תוכי

חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?

אתה שואל שאלות יותר מדי מסובכות
אתה חושב מחשבות יותר מדי עמוקות
אתה הופך את החיים להר של לחצים

אני רציתי לאהוב
אתם גרמתם לי לשנוא
ולחשוב שהכל זה לבכות ולסבול

איך אני אמור לחיות בלי דאגות
מתוקף גורלי כבן אדם

תרחיק את הפחדים
שבגופך שולטים
כל כך הרבה ימים

עם מה שיש לי, אני הולך.
את מה שאין בי, אני חותך
לא בא בכוח לא בא בגלל
אני בחרתי פשוט זה קל.

מחייה את השממה
בתוך הנשמה
של אמא אדמה

יש מקום שקוראים לו בית
והוא נמצא כאן בליבי

עם מתנת האור
הביתה לחזור
תודה על כל ברכה
כעת זמן מנוחה

גשם, שמש, רוח, רגש
גשר לאדמה
גשר לנשמה

גרון יקר, גרון עמוק
אולי הגיע זמן לשתוק

וכשהעט מתחיל לכתוב,
והראש מפסיק לחשוב
אז שיר קטן מדף לבן זורם ולא בורח

מן המקורות

ושוב אותו השיר,
לשנינו הוא נועד
לא נוכל לשיר אותו לבד

כתמים שחורים על פני בתים פצועים,
אי אפשר לראות דרכם את המחר

אז עָנָן מִתְעַטֵּשׁ ובַּדֶּרֶךְ פּוֹגֵשׁ
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְלָה הוּא אוֹמֵר שֶׁ…