שירים מולחנים

זה הניצוץ שיחבר,
ביני בינך ובין אחר

לטוב הלב, לא לכאב,
חבר שבא ולא עוזב
לרגש שנוגע ולרגע מתקרב

ואם לא נתעורר,
לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר,
יהיה כבר מאוחר

אל תגלי לי את כל הדברים
שאת עוד מחפשת
יש שם בפנים רגשות שכדאי להסתיר

אני מלקט מילים, מלקט צלילים
מלקט קוים של אור מאנשים
אני מלקט פרחים ואוסף חיוכים
מגלה רגעי שלווה בין רעשים

עם הזמן יבוא הכוח
אין לי שום מושג איך להמשיך
אני שומע ויודע
עדיין לא מבין

עוד שאיפה אחת
עוד נשיפה אחת
אני נושם

מתכסה עלי שלכת
זכרונות עונה אחרת
רק רגע קר מכל זה נשאר

כל כך הרבה דברים לרשום
היד פתאום רועדת,
עומדת במקום

זמן להתחיל את היום
זמן להפסיק ולחלום
זמן להחזיר את התום

כמו ציפור שתעתה
חוזרת אל הקן
תמצאי גם בתוכך
את הכוח לתקן

עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן

עד שלא נדע שוב קרן אור שתסנוור
לא נוכל מהחלום הרע להתעורר

יש מקום שקוראים לו בית
והוא נמצא כאן בליבי

עוצמת עיניים
פורשת כנפיים
רוקמת עוד שיר נסתר

חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?

אתה שואל שאלות יותר מדי מסובכות
אתה חושב מחשבות יותר מדי עמוקות
אתה הופך את החיים להר של לחצים

תרחיק את הפחדים
שבגופך שולטים
כל כך הרבה ימים

ער כל הלילה,
בא לי לצרוח:
תפסיקו ת'מסיבה!

משהו בפנים משתנה
רגע נכנס ויוצא
מי מסתכל על עצמי
אני בורח

עם מתנת האור
הביתה לחזור
תודה על כל ברכה
כעת זמן מנוחה

ושוב אותו השיר,
לשנינו הוא נועד
לא נוכל לשיר אותו לבד

מחייה את השממה
בתוך הנשמה
של אמא אדמה

אני רציתי לאהוב
אתם גרמתם לי לשנוא
ולחשוב שהכל זה לבכות ולסבול

כל הזמן רצות לי מחשבות בראש
כמו רעל הן זורמות אל תוך הדם
משתקות אותי אולי גם מעוותות
את הסיבוב הקר של העולם

הללויה לאדמה,
הללויה לנשמה
הללויה למילים, למנגינה

וכשהעט מתחיל לכתוב,
והראש מפסיק לחשוב
אז שיר קטן מדף לבן זורם ולא בורח

הכל נוצץ עכשיו בחוץ
בפנים הפתיל בוער
דקה על סף פיצוץ

אתה קיים ולא קיים
אתה הולך ונעלם
עדיף מסתם לשבת מול הים

גרון יקר, גרון עמוק
אולי הגיע זמן לשתוק
דיברת כבר יותר מדי
איך לא חשבת עד מתי

גשם, שמש, רוח, רגש
גשר לאדמה
גשר לנשמה

לא יפגעו בך קנאים
אתה כבר עטוף
ברוח אלוהים

כשאבא גדול, להחזיק לא יכול
את כל המשפחה
אמא קטנה, האם את מוכרחה?

אז מה אם חלפו כבר כל השנים
אפשר שוב להיות לרגע קטנים

כשחיוך שלך יחזור
להפציע ולזהור
כשמבט שלך יחדור
את חומות הצער והשחור

מאחורי החלום שנגמר
יש חדוות זכרון של מקום מאושר
לרגע שוב איתי

מן המקורות

מן המקורות

איך הדברים נעלמו כמו היו ואינם
איך את ואני שני שוטים שולטים בעולם

כמו אדם וכמו חווה
מחזיקה אותם האהבה

הזמן לא נגע בגיל שירייך
אבל בי הוא נגע
והותיר צריבה עמוקה

יש סיכוי ויש שינוי,
שר זמר כבר אלף פעם
אז תסביר לי איך השיר,
נשמע אותו דבר כל פעם

אפילו אם אתה רחוק
עולה בי שוב הצחוק
כאילו שאתה מביט בי בעינים

ניצנים ירוקים רק החלו לצמוח
ואת ואני ביניהם מטיילים
גם נגד הרוח מרגיש נוח
כשיש לי תמיכה בין השבילים

קצת מפה, קצת לשם
זה לא יקרה

ואז עוד גל מגיע
מפליא כל פעם מחדש
שוטף אותי לרגע
ומותיר אותי נקי