שירים מולחנים
לילה בא אלי
לטוב הלב, לא לכאב,
חבר שבא ולא עוזב
לרגש שנוגע ולרגע מתקרב
מהו אושר
אושר הוא כאן
בכל רגע קטן
בכל מה שיש
עוד יום
ואם לא נתעורר,
לאן בסוף נגיע
אם שוב נוותר,
יהיה כבר מאוחר
Our Light
If you listen to your heart
Then your light will show the way
אור
עפים וצפים בתוך החדר
עושים אהבה, לא כמו היתר
מושכים את הזמן, בלי לדעת לאן
תום
זמן להתחיל את היום
זמן להפסיק ולחלום
זמן להחזיר את התום
מלקט
אני מלקט מילים, מלקט צלילים
מלקט קוים של אור מאנשים
אני מלקט פרחים ואוסף חיוכים
מגלה רגעי שלווה בין רעשים
אבי
אבי שבשמיים
שלח ידיים
לאבי שבאדמה
לצאת מתוך הרגש
אל תגלי לי את כל הדברים
שאת עוד מחפשת
יש שם בפנים רגשות שכדאי להסתיר
דואה
משהו בפנים משתנה
רגע נכנס ויוצא
מי מסתכל על עצמי
אני בורח
זמן כאב
עם הזמן יבוא הכוח
אין לי שום מושג איך להמשיך
אני שומע ויודע
עדיין לא מבין
עכשיו כאן להשתפר
בלי מחשבות רעות
בלי אמונות תפלות
אין שד מעבר לפינה
אין סוף למחשבות
שלא אוכל לבחור, שלא אוכל לברוח
מסופת הרגשות שבאה מעמוק
שואבת את הכוח
שחור/לבן
עוד שאיפה אחת
עוד נשיפה אחת
אני נושם
אל הלב הפתוח
רק שהלב גובר,
אז כל הפחד פתאום משתחרר
פברואר
מתכסה עלי שלכת
זכרונות עונה אחרת
רק רגע קר מכל זה נשאר
תפילה
אל גן עדן בתוך הגיהנום
על יד מושטת באמצע שומקום
הימים האבודים
אז מה אם חלפו כבר כל השנים
אפשר שוב להיות לרגע קטנים
יש עולם שלם בך
פקח עיניים מסביבך
יש עולם שלם בך
אל תדאג הכל יהיה בסדר
אם את בסביבה
כל כך הרבה דברים לרשום
היד פתאום רועדת,
עומדת במקום
תמיד אישה
החוזק בך קיים
לכי בדרך שלך
את יכולה לכבוש כל פסגה
כבר סתיו עכשיו
אבל עוד רגע יפרחו כלניות
בכל פינה יתחדשו המנגינות
נדודי שינה
עד שלא נדע שוב קרן אור שתסנוור
לא נוכל מהחלום הרע להתעורר
פרחים
פרחים זה אהבה
אמר לי פעם איש חכם.
תיקנה אותו האם:
פרחים?! פרחים, זה דם.
האור שלנו
כמו ציפור שתעתה
חוזרת אל הקן
תמצאי גם בתוכך
את הכוח לתקן
Standing pretanding
If the chance for change will end
the timer is running
Happy
when you’re really sad
when you think you’re going mad
FilmStar
Now it is my turn
Hear them, chanting my name
I see me on a stage
Pretending and playing the game
Enough is enough
That freedom is mine,
but damn you are fine
עד שיעלה בינינו אור
בינתיים זה מוזר איך הסיפור נשמע מוכר
ואין מסך לבן של אור שיעלים את השחור
מקשיבה לשקט
שומעת אותו משתלט על עצמי
וקורא לעצור, להקשיב אל תוכי
השיר שלך
עוצמת עיניים
פורשת כנפיים
רוקמת עוד שיר נסתר
לשבור את השתיקה
חשבת שתהיה חזק
כמו אבן מבפנים
האם טוב לך עכשיו
לדבר אל אבנים?
שאלות
אתה שואל שאלות יותר מדי מסובכות
אתה חושב מחשבות יותר מדי עמוקות
אתה הופך את החיים להר של לחצים
לאהוב
אני רציתי לאהוב
אתם גרמתם לי לשנוא
ולחשוב שהכל זה לבכות ולסבול
אין לאן לחזור
כתמים שחורים על פני בתים פצועים,
אי אפשר לראות דרכם את המחר
תני לי רק
יש מקום שקוראים לו בית
והוא נמצא כאן בליבי
יהיה בסדר?
כל הזמן רצות לי מחשבות בראש
כמו רעל הן זורמות אל תוך הדם
משתקות אותי אולי גם מעוותות
את הסיבוב הקר של העולם
תישן
תרחיק את הפחדים
שבגופך שולטים
כל כך הרבה ימים
שיר חדש
מחייה את השממה
בתוך הנשמה
של אמא אדמה
תפילת מסע
עם מתנת האור
הביתה לחזור
תודה על כל ברכה
כעת זמן מנוחה
גש"ר לנשמה
גשם, שמש, רוח, רגש
גשר לאדמה
גשר לנשמה
לשנינו
ושוב אותו השיר,
לשנינו הוא נועד
לא נוכל לשיר אותו לבד
דרוש קורבן אדם
בשביל מודעה בעיתון
בשביל תמונת הניצחון
הללויה
הללויה לאדמה,
הללויה לנשמה
הללויה למילים, למנגינה
לחזור לשקט
ער כל הלילה,
בא לי לצרוח:
תפסיקו ת'מסיבה!
אין לי מה להוסיף לזה
הכל נוצץ עכשיו בחוץ
בפנים הפתיל בוער
דקה על סף פיצוץ
יותר טוב
וכשהעט מתחיל לכתוב,
והראש מפסיק לחשוב
אז שיר קטן מדף לבן זורם ולא בורח
הצעקה האחרונה
גרון יקר, גרון עמוק
אולי הגיע זמן לשתוק
דיברת כבר יותר מדי
איך לא חשבת עד מתי
קריעת ים סוף
וְאַחֲרֵי שֶׁחָצָה הָאָדָם אֶת הַיָּם
וְהִגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי, הַמּוּאָר
כְּלוּם כְּבָר לֹא יִהְיֶה בּוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר